דעות

להפסיק לטמון את הראש בחול

חודשים ארוכים מתריעים רופאי הילדים מפני המחסור ההולך וגדל ברופאים בתחום הניאונטולוגיה. התוצאה כבר מעבר לפינה: מדינת ישראל עתידה למצוא עצמה מככבת באחוז גבוה ביותר של תמותת פגים, כאחרונת מדינות העולם השלישי.

דמיינו שבעוד מספר שנים ידווחו כלי התקשורת מדי יום על מותם של תינוקות. יום אחר יום, דיווח רודף דיווח. גם על הבן של השכן ממול. נשמע לכם דמיוני? למרבה הצער, זו מציאות שממתינה לנו מעבר לפינה. בעוד מספר שנים, כשהדמיון יהפוך חלילה למציאות, זה עלול להיות מאוחר מדי.

חודשים ארוכים מתריעים רופאי הילדים מפני המחסור ההולך וגדל ברופאים בתחום הניאונטולוגיה - רפואת פגים. הנתונים מדאיגים. בעשור הקרוב יפרשו לגמלאות 40 אחוזים מרופאי הפגים בארץ, כשהם משאירים את הזירה בידי 6 מתמחים בלבד. כיצד הגענו למצב הזה? הכל קורה משום שמדיניות האוצר היא הזנחת התחום, ייבוש תקציבי - הסותם את הגולל על פיתוח טכנולוגיות - וגם קיצוץ בשכר הרופאים המתמחים, עד לסכומים בלתי ריאלים. זאת בשעה שלתחום אין אופק ברפואה הפרטית ובקהילה.

כך הופכת רפואת הפגים לבלתי אטרקטיבית והנה סטטיסטיקה הזויה: למרות העלייה בהיקף הילודה בישראל בעשורים האחרונים ועמה עליית הסיכוי ללידות פגים - יש רגרסיה חריפה בכמות הרופאים שיכולים להעניק את הטיפול המיוחד לו נדרשים התינוקות הללו. מפליא ומקומם, שבמקום לפתות את רופאי הילדים להתמחות בתחום זה, מעניקה להם המדינה משכורות נמוכות עד כדי גיחוך, בעיקר בפריפריה.

מישהו שם בחלונות הגבוהים החליט לוותר מראש על סיכוייהם של הפגים לחיות. כאילו החליט שהבעיה היא שולית ולא מידבקת, אנחנו חסינים. אבל האמת הכואבת היא שתוך מספר שנים לא יהיה עוד מענה לטיפול בפגים והתמותה תעלה במאות אחוזים. זה יתחיל בפריפריה, אך יגיע מהר מאוד גם לכרכים הגדולים. כך עתידה למצוא עצמה מדינת ישראל מככבת באחוז גבוה ביותר של תמותת פגים, כאחרונת מדינות העולם השלישי.

כבר כיום, בבתי חולים ממשלתיים ופריפריאליים, השירות הנאונטולוגי על סף קריסה: בבית החולים בנהריה, לדוגמה, יש שני ניאונטולוגים בלבד האחראים על למעלה מ-6,000 לידות בשנה והוא נתמך מזה כחודשיים על-ידי רופאים מומחים ממרכזים רפואיים אחרים, המבצעים כוננויות שוטפות.

ללא התערבות מיידית, קיימת סכנה מוחשית לסגירת הפגיות בפריפריה. לא ניתן יותר לטמון את הראש בחול. צו השעה הוא להעלות את הנושא לראש סדר העדיפויות. יש לפעול בדחיפות לגיוס מתמחים נוספים למקצוע מתוך הבנה כי תקופת ההתמחות ארוכה. חייבים להקצות לעניין משאבים נוספים.

רפואת הפגים היא רק קצה הקרחון וללא התערבות משרד הבריאות יקרסו בזה אחר זה תחומים נוספים וקריטיים, כשהבא בתור הוא תחום הטיפול הנמרץ לילדים בבתי החולים. יש לפעול כבר עתה לשיווק התחום ומתן תנאים נאותים למתמחים. לפני מספר חודשים שופר שכר הניאונטולוגים ב-0.7%, אך זו טיפה בים.

במאבק הרופאים נגד משרד האוצר, אנו זועקים גם על-כך שהאחריות המוטלת עלינו איננה עומדת בפרופורציה עם השכר המביש. אנו אחראים לחיי אדם. אין פלא שהרופאים נמנעים מראש מלהתמחות בתחומים שאינם מתוגמלים כראוי.

צר לנו שתושבי המדינה הם שנפגעים מהדרך בה אנו מוחים. אנו עושים זאת למענם, למען כולנו.

נושאים קשורים:  דעות,  מחסור ברופאים,  שביתת הרופאים,  ניאונטולוגיה,  פגיות
תגובות
 
m. aladjem
07.06.2011, 12:39

Dear Mati
I do agree completely that the neonatology units are severely understaffed and the only way to remedy the condition is to invest funds and increase the salary of the neonatologists so that this specialty will attract more pediatricians.A supplementary approach will be to reduce the birth of high risk premature babies.You are probably aware that we hold the world record of IVF by a wide margin from the second place.You should also realise that many of these high risk preemies do not develop normally and constitute a burden to society and I doubt the joy that they confer to their families.I would like to refer you to a comprehensive study done by prof.A Aviram who adressed this issue several years ago.The topic was, I believe, discussed in the Knesset and rejected by the politicians because of the tendency to act in a "politically correct " manner.Iam sure that the gynecologists uttered a sigh of relief.This in part explains why there is no shortage of gynecologists whereas there is a shortage of neonatologists.Yours Motke

נועם נטיף
09.06.2011, 22:31

לא אתפלא אם במשרד האוצר החליטו מראש לוותר על הפגים והבעיות המולדות הנזקקות לפגיה שיצרכו גם בעתיד יותר משאבים רפואיים.

יגאל
10.06.2011, 22:55

מטי עד כמה שאתה צודק,אבל למי זה מזיז?