• יו"ר: פרופ' צחי גרוסמן
  • מזכ"ל: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
דעות

האם המטרה מקדשת את האמצעים?

הטלת מס לשם קידום רפורמה, כל רפורמה, הינה תקדים מסוכן שיאפשר בעתיד הטלת מסים על ידי משרדי הממשלה השונים כל אחד למטרת קידום הרפורמות הראויות בעיני השר הממונה

02.02.2011, 08:49

אשפוז סיעודי חייב להיות חלק מובנה של סל שירותי הבריאות המוענק לאזרחי המדינה, בדומה לשירותי אשפוז ולסל התרופות; על כך אין מחלוקת ולכך אף כיוון המחוקק עת חוקק חוק ביטוח בריאות לאומי בשנת 1995. למרות זאת נותרו תחום בריאות הנפש ותחום הסיעוד מחוץ לסל השירותים הרפואיים. בריאות השן הוכנסה אך לאחרונה למסגרת סל השירותים, וגם זאת באופן חלקי. חולה סיעודי הנזקק לאשפוז או לסיוע בביתו, ואין בידו ביטוח סיעודי פרטי, עשוי להיקלע למשבר כלכלי חמור ולהיות נטל על בני משפחתו הנאלצים לממן את הטיפול, על כל המשתמע מכך. במצב דברים זה גדל שוק הביטוחים הסיעודיים המשלימים של קופות החולים ושל חברות הביטוח השונות, שהניב להם רווחים נאים, אך היה נחלתם של השכבות המבוססות יותר. מעוטי היכולת נותרו ללא מענה ממלכתי וללא פיתרון פרטי.

הרפורמה שמקדם עתה סגן שר הבריאות להכללת האשפוז הסיעודי בסל שירותי הבריאות הממלכתיים כמו גם הצעת החוק של ח"כ חיים אורון ראויות אפוא, אך כוונתם לממן אותה על ידי העלאת מס הבריאות ב- 0.5% או ב 0.3% לפי אורון, הינן בעייתיות. אזרחי המדינה עומדים במקום גבוה בעולם בשיעור המס המוטל עליהם והקלות הבלתי נסבלת בה מוטל מס נוסף על הכתפיים השחוחות ממילא של משלמי המסים ראויה לגינוי.

תוספת מס בריאות לשם קידום רפורמה במערכת הבריאות הינה מדרון חלקלק אשר יהא בה כדי לעודד הטלת מסים נוספים לפתרון בעיות אחרות במערכת הבריאות

על פניו נראה שיעור מס של חצי אחוז זניח ואולם גם בזו הפעם ייפול עיקר הנטל על שכבות הביניים והשכירים מכיוון שבעלי ההכנסות הגבוהות משלמים ממילא מס בריאות בשיעור המקסימאלי הקבוע בחוק ואילו בעלי ההכנסות הנמוכות וכאלו שאינם עובדים משלמים מס בריאות בסכום נמוך מאד כך שתוספת חצי אחוז לא תהיה משמעותית עבורם. מעמד הביניים יהיה איפא זה שישא על גבו את הרפורמה בסיעוד, ולגביו תוספת המס תהא בעלת משמעות.

יתרה מזו - הטלת מס לשם קידום רפורמה, כל רפורמה, הינה תקדים מסוכן שיאפשר בעתיד הטלת מסים על ידי משרדי הממשלה השונים כל אחד למטרת קידום הרפורמות הראויות בעיני השר הממונה. תוספת מס בריאות לשם קידום רפורמה במערכת הבריאות הינה מדרון חלקלק אשר יהא בה כדי לעודד הטלת מסים נוספים לפתרון בעיות אחרות במערכת הבריאות כגון הרפורמה לבריאות הנפש אשר עדין לא נמצא לה מקור כספי במסגרת תקציב משרד הבריאות לשנתיים הקרובות, או קידום בריאות תושבי הפריפריה שמא על ידי הטלת תוספת מס בריאות על תושבי המרכז.

זאת ועוד – דומה כי התוספת במס בריאות לא תייתר את ההיזקקות לביטוחים הסיעודיים הפרטיים השונים. יש סביר להניח - בין היתר לאור מחאותיהם של קופות החולים וחברות הביטוח המגלגלות מאות מליוני שקלים מהביטוחים הסיעודיים - כי הביטוח הסיעודי שינתן על ידי קופות החולים במסגרת סל השירותים יהיה מינימאלי, ובכדי ליהנות מביטוח סיעודי רחב ומקיף ייאלץ רוב הציבור לרכוש ביטוח הפרטי משלים והנטל הכספי על שכבות הביניים והשכירים אך יגדל.

ממשלה המעוניינת לקדם רפורמה יכולה ואף צריכה למצוא לכך מקור תקציבי הולם ולא באמצעות הדרך הקלה של הטלת מס נוסף על כתפי האזרחים.

ראש הממשלה אשר נושא גם בתואר שר הבריאות, מנהל מדיניות של הפחתת מסים. אך בממשלה הנוכחית הכל יתכן ועל כן בעוד מדיניות הממשלה הינה להפחית מסים, מדיניות משרד הבריאות הינה תוספת מס בריאות.

*הכותבת היא חברת וועדת העבודה הרווחה והבריאות בכנסת

**הטור פורסם לראשונה באתר דה מרקר

נושאים קשורים:  דעות,  חוק האשפוז הסיעודי,  רחל אדטו
תגובות