• יו"ר: פרופ' צחי גרוסמן
  • מזכ"ל: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
חדשות

יו"ר איגוד רופאי הילדים: יש להתייחס לעוני כמחלה הפוגעת בילדים

אמר את הדברים בכנס האיגוד; עוד בכנס: פורסמה המלצה להימנע ממכשירי אדים, הוצג מסמך לאבחון צליאק ונמתחה ביקורת על מבחני ADHD

יו"ר איגוד רופאי הילדים, פרופסור אלי סומך, ממליץ להכריז על עוני כמחלה ולטפל בה בהתאם. ילדים עניים חשופים יותר למחלות ורבים מהם סובלים מתת-תזונה ורעב, מחסור בבגדים, קור והם אינם מטופלים רפואית כנדרש. הפערים הכלכליים בילדות משפיעים על היקפי התחלואה בגילאים מבוגרים יותר. ההכרזה על עוני כמחלה לכל דבר ועניין, התקיימה אתמול (יום ד') בכנס השנתי של האיגוד, שהתקיים בתל אביב.

אשה חולפת על פני חסר בית, בירושלים; נובמבר 2013 (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

אשה חולפת על פני חסר בית, בירושלים; נובמבר 2013 (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

קביעה דומה פורסמה באחרונה על ידי האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים. מומחיה קבעו כי עוני גורם להופעת יותר מחלות כרוניות, וכי חובה להשקיע בבריאות הילדים - השקעה שתוביל מאוחר יותר לירידה בתחלואת המבוגרים.

על-פי נתונים שפורסמו לא מכבר בישראל, כשליש מכלל הילדים בארץ (מעל 860,000 ילדים) נחשבים עניים עקב מצבם הכלכלי של הוריהם. על-פי נתוני הביטוח הלאומי, 46% מהעניים בארץ הם ילדים ו-17.5% מהם מוגדרים כנמצאים בסיכון.

"ילד עני מצוי בסיכון גבוה הרבה יותר להיות חולה, ובהמשך חייו צפוי להיות מבוגר שאיננו מתפקד", הדגיש פרופסור סומך. לפי נתוני ה-OECD, רמת העוני בקרב ילדים בישראל גבוהה יותר בהשוואה למדינות המפותחות האחרות שבארגון. ילדים עניים חשופים להשמנת-יתר, לסוכרת, להפרעות קשב וריכוז ולבעיות רפואיות אחרות.

בדיקות מעלות, כי כ-0.39% מבני 4-1 העניים סובלים מסוכרת, לעומת רק 0.01% בקרב ילדים במשפחות מבוססות; בגילאים 17-5 עולה שיעורם ל-0.87% מקרב הילדים העניים לעומת 0.09% בקרב ילדי משפחות מבוססות; 1.77% מהילדים העניים בגילים 9-5 סובלים מאסתמה, לעומת 0.9% בקרב ילדיהם של הורים מבוססים; 21.7% מהילדים העניים סובלים מיתר לחץ-דם, לעומת 18.5% בקרב המשפחות המבוססות.

איגוד רופאי הילדים גם קורא למשרד הבריאות להקצות אמצעים ומשאבים מתקציב סל הבריאות לפעילות מניעתית ולחיזוק הרפואה בפריפריה, כדי לצמצם את הפערים הבריאותיים שבין ילדי משפחות עניות למבוססות.

ניירות עמדה בנוגע לצליאק, מכשירי אדים ורכיבה טיפולית

בתוך כך, אתמול הודיע האיגוד כי ועדת מומחים מטעמו מצאה שמכשירי אדים מסוכנים לפעוטות כיוון שהם מהווים מדגרה לחיידק הלגיונלה. בהנחיות שפירסם האיגוד באמצעי התקשורת ניתנה המלצה להורים לחדול להשתמש במכשירי האדים לסוגיהם, משום שסקירה מקיפה שנערכה בספרות הרפואית לא הצביעה על יעילותם של מכשירים אלו בטיפול בשיעול נבחני, בצינון או במחלות דרכי נשימה עליונות ותחתונות אחרות. יתר על כן: השימוש במכשירים דווקא נמצא כמסוכן.

ההודעה פורסמה בעקבות שלושה מקרים שאירעו בישראל: תינוקת בת שנה חלתה בדלקת ריאות קשה ובאשפוזה בביה"ח לילדים "דנה" (איכילוב-ת"א) הוברר כי נדבקה בחיידק הלגיונלה, שהתרחשה דרך מכשיר האדים; תינוק בן כ-3 חודשים אושפז עם בעיה דומה בטיפול נמרץ ב"שניידר"; ותינוקת בת שנה וחצי חלתה במחלה ונפטרה ממנה במהלך האשפוז ב"שניידר" (2008).

עם זאת, מציינת ועדת רופאי הילדים שעסקה בסוגיה, כי אם על דעת המשפחה או הרופא המטפל כדאי בכל זאת לנסות מכשיר אדים, יש להורות להורים להקפיד מאוד על הטיפול בו, לפי הוראות משרד הבריאות.

בנוסף, הוצג בכנס נייר עמדה בהקשר למחלת צליאק. את המסמך גיבש צוות מומחי גסטרואנטרולוגיה-ילדים, ביניהם פרופסור שמעון רייף, מנהל מחלקת ילדים ב"הדסה עין כרם". בנייר העמדה פורטו הנחיות חדשות לרופאים לשם אבחון וטיפול בצליאק – בדומה למהלך שנקטו בעניין הזה איגודי רופאים אחרים בעולם. זאת, משום שהוברר באחרונה כי אצל הילדים זו איננה אך רק מחלה אוטואימונית של מערכת העיכול. רוב החולים בה מציגים גם תסמינים נוספים ובהם: אנמיה, בעיות בגדילה, נשירת שיער ושיניים, הפרעה בתפקודי כבד ובעיות עתידיות בתחום הפוריות.

המחקרים החדשים שעסקו בצליאק העלו, כי המחלה מתפתחת כתוצאה משילוב בין גורמים תורשתיים, חשיפה לגלוטן וגורמי סביבה. להערכת הרופאים, זו מחלה הניתנת לריפוי מלא. הבדיקות שנעשות לצורך האבחון – או לשם פסילת אפשרות של מחלת צליאק - זמניות ופשוטות.

בכנס הוצגה ההערכה, כי 1% מאוכלוסיית ישראל סובלת מצליאק ובמחקר שפרטיו נכללים בנייר העמדה נמצא כי ל-1 מכל 157 בני-אדם יש בדם נוגדנים למחלה.

להורדת נייר העמדה בנוגע לאבחון וטיפול בצליאק לחצו כאן

בכנס הוצג גם נייר עמדה שגובש בידי צוות רופאי ילדים בראשות ד"ר זאב חורב (שירותי בריאות כללית), ובו המלצות להגביל את השימוש במבחנים הממוחשבים TOVA ו-MOXO לאבחון הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים. הנייר קובע כי היקף השימוש בהם נעשה בלתי הגיוני. ד"ר חורב וצוותו מציינים, כי שוק הבדיקות פרוץ ואין עליו פיקוח מטעם משרד הבריאות.

עוד במהלך הכנס נמסר, כי צוות מומחים בתחום התפתחות הילד, בראשות ד"ר יהודה סנצקי, ניסח נייר עמדה שבו הודגש שאין מקום להפנות ילדים עם בעיות קשב וריכוז או אוטיזם לרכיבה טיפולית, משום שלא נעשה מחקר איכותי בספרות הרפואית המוכיח שיפור במצב הילדים בעקבות טיפול זה. כמו כן, מצא הצוות כי  אין מחקרים שהוכיחו שרכיבה טיפולית הביאה לשיפור משמעותי אצל ילדים עם שיתוק מוחין והפרעות נוירו-מוטוריות, אולם ציינו כי לגבי ילדים אלו, יש בכל זאת מקום לשקול הפנייה לטיפול ברכיבה, החל מגיל 6.

מחברי נייר העמדה ציינו, כי בשנים האחרונות "יש תחושה של שימוש מוגזם בהתערבות טיפולית זו ושל היעדר כלים מתאימים לרשות רופא הילדים כדי לבחון את העניין". לדברי המחברים, המטפלים בחוות הסוסים אינם נחשבים למטפלים פרה-רפואיים ואין אמות מדה מקובלות לבטיחות הטיפולים. הם ציינו עוד, כי תנאי הבטיחות בחוות הרכיבה השונות בישראל אינם זהים ואין מידע לגבי מספר התאונות שמתרחשות בהן.

נושאים קשורים:  חדשות,  מכשירי אדים,  עוני,  דלקת ריאות,  אסתמה,  איגוד רופאי הילדים,  השמנת יתר,  יתר לחץ דם,  סוכרת,  חיידק הלגיונלה
תגובות